אולמי כינור דוד (נתניה) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה בבקשה לסעדים זמניים

רקע:

1.המבקשות מנהלות חשבונות בנק (נפרדים) אצל המשיב (בסניף 717).

בעלי המניות בשתי המבקשות זהים.

המבקשת 1 היא הבעלים של אולם שמחות והמבקשת 2 הינה חברת הניהול של אותו אולם.

2.שני החשבונות נוהלו בשיטת חשבון "מרכז" וחשבון "מתרכז".

המבקשת 1 נטלה מהמשיב הלוואות וחשבונה – החשבון "המרכז" – נהנה ממסגרת אשראי.

המבקשת 2 ניהלה חשבון – החשבון "המתרכז" – שלא נהנה ממסגרת אשראי עצמאית, וממנו בוצעו משיכות שוטפות.

בתום כל יום, הועבר מחשבונה של המבקשת 1 לחשבונה של המבקשת 2 סכום בגובה היתרה השלילית שנוצרה בחשבון האחרון.

ההעברה, קרי: חיוב חשבון "המרכז" וזיכוי החשבון "המתרכז" בוצע באופן אוטומטי.

כך התנהלו הדברים מאז שנת 1998.

3.בכתב התביעה המתוקן תובעות המבקשות מהמשיב לפצותן בגין נזקים כספיים שנגרמו להן, לטענתן, בשל התנהגותו של המשיב כלפיהן,אשר אילץ אותן להיות מחויבים בריבית גבוהה יותר, מנע מהן ליהנות מתנאי אשראי טובים יותר עם הספקים שלהן וכד'.

המבקשות טענו לנזקים בסך 25 מיליון ₪, אך העמידו את תביעתן על סך 8 מיליון ₪ משיקולי אגרה.

המשיב מכחיש את כל טענות התובעות בענין זה.

הדיון בטיב סיכוייה של התביעה הכספית אינו דרוש לשם הכרעה בבקשה זו, למתן סעדים זמניים.

4.ביום 22.11.07 נתן המשיב למבקשת 1 הלוואה בסך 9 מיליון ₪, שנועדה להיפרע ב- 120 תשלומים, עד יום 26.11.2017.

במקביל, הועמדה מסגרת האשראי באותה עת בחשבונה על סך 560,000 ₪.

5.ביום 4.5.11 שלח המשיב מכתב למבקשות, בו הן נדרשו לכסות את החריגה מהאשראי שעמדה באותה עת על סך של כ- 355,000 ₪ ולפרוע את יתרת הפיגורים בתשלומי ההלוואה שעמדה באותה עת על סך של כ- 283,000 ₪.

כן הודיע המשיב למבקשות, כי בשל אופן ניהול החשבון על ידן, החריגות ממסגרת האשראי והפיגורים בהלוואות, בדעתו לבטל את ההסדר של חשבון מרכז וחשבון מתרכז שנהג בחשבונותיהן.

6.בעקבות מכתב זה התנהלו שיחות ותכתובות בין הצדדים, שלא הובילו להסדר.